צביקה רוזיןשבוע זה בסדר, אבל שלושה חודשים?!, טוב נמאס, אנסה היום לעשות משהו אחר, אולי אקום ואכין לי קפה, אם אצליח להגיע לכיוון המטבח. זה קצת יותר קשה ממה שאתם חושבים.
הגוף מלא בכדורים נגד כאבים ומה שרק אתה עושה זה ישן וסובל, זה כבר עולה לי על העצבים,
אף רופא לא יודע מה יש לי, בהתחלה הסיבה הייתה תגובה נורמלית לתאונת דרכים קשה,
ההורים מצידם אני עצלן, איך יכול להיות שאני שלושה חודשים לא רוצה לקום מהמיטה ולא יכול לצאת מהבית?.
שמונה שנים אחרי התאונה ופתאום אני חוזר לאותה מציאות להיות תקוע בבית, הפעם אף אחד לא יכול להמציא כי אני עצלן או בכיין, פשוט זו מגיפה עולמית אז כולם באותה סירה, מי היה מאמין שאנחנו נחיה בתקופה כזו?!, רק בסרטים הוליוודיים זה קורה. אבל זה קרה, כי מישהו החליט לאכול מרק עטלף או אם אתה מאמינים בתאוריות הקונספירציה, שסין החליטה להשיק נשק ביולוגי חדש בשביל למוטט את העולם, באחת המעבדות שלה בווהאן.
אז ממש כמוני, כולם מוגבלים היום, אומנם לא בהכרח גופנית אלה פיזית, לא יכולים לזוז ממקומות מסוימים.
בטוח קרה לכם או למישהו שאתם מכירים שקיבלתם הודעה ממשרד הבריאות או ממישהו שנחשפתם לחולה קורונה ועליכם להתבודד, איך זה היה?, תענוג רצוף נכון?
אז אני רוצה לספר לכם על ה"בידוד" שלי ושל עוד אנשים כמוני
אני בשנה האחרונה כמעט ולא יוצא מהבית בגלל החשש מהקורונה אבל גם מכאבים בלתי נסבלים, למזלי וכן למזלי הקורונה הגיעה והכריחה אותי כמו את רובנו להיות בבית, כי יש לי תירוץ מוצדק. כמה זה עצוב שאני צריך לחפש תירוצים כדיי לסבול בשקט בבית.
השנה האחרונה הראתה לנו כי אנו ערבים זה לזה, אל תצאו מהבית כי האחרים או אתם תידבקו,
אני בדרך כלל אדם חיובי אבל השנה נתנה לי את ההרגשה כמה אנו בודדים.
כן, כן …. בידוד הכוונה להיות בודד מאחרים. אז אני, החיובי, הצוחק תמיד חושב על אנשים עם מוגבלות והבדידות שלהם. קבוצה מוחלשת שהבדידות בה ניכרת, ומחריפה בעת מגיפה עולמית.
אני זכיתי שיש לי מישהו להיות איתו בבית- אשתי המדהימה וכמובן הכלבה הקטנה שנשארות לצידי תמיד.
אבל מה עם השאר?
אני מרגיש היום שאני סוגר מעגל, שלא תבינו לא נכון, סגירת המעגל זה עם האנשים סביבי,
אשתי לעומת הוריי לא חושבת שאני עצלן, למרות הריבים שלפחות לפנות את המדיח או לקפל את הכביסה, אני מברך על הריבים הקטנים הללו. כי היא לעומת המון אנשים לא רואה אותי כנכה היא מאמינה שאני יכול לעשות הכל, הרב שלמה קרליבך ז"ל אמר "כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמין בו " , אני חושב שבסופו של יום כולנו צריכים את האדם הזה ולא משנה בני כמה אנחנו.